זה נכון לכולם, גם לאלה שמרוויחים טוב. גם כשהם כבר מצליחים להרוויח יותר, לשים כסף בצד ורוצים להשקיע ולהתקדם, הם בדרך כלל הולכים צעד קדימה ושני צעדים אחורה. הם לא רואים איך הם הולכים "לחיות טוב" או להגשים את החלומות שלהם, כמו עזרה לילדים, חופשה, דירה או פרישה מספקת. אז הם מוותרים ומתנהלים במדיניות של כיבוי שריפות, מחפשים "גלולות קסם" או חיים בהדחקה.
זה לא שהם לא מייצרים כסף, הם עובדים קשה ומייצרים, אבל, הם מנהלים "משק בית הפסדי" ולא מבינים איך זה קורה להם ולמה זה מגיע להם. אני מבין אותם.
הבעיה האמיתית היא לא שאין להם מספיק כסף, אלא שהם לא עושים את הדבר הנכון עם הכסף.
גם הפנסיה לא תספיק, מרגישים אבודים והמציאות לא מרחמת עליהם.
התחתנתי בגיל 18 ובגיל 21 כבר הרווחנו, אשתי ואני, כ-20,000 ש"ח בחודש. סכום נחמד לכל הדעות לזוג כל כך צעיר. ובכל זאת עשינו את כל הטעויות האפשריות בניהול הכסף שלנו. התחלנו לקחת הלוואות. הלוואה ועוד הלוואה ועוד אחת… מתישהו הבנתי שמשהו כאן לא עובד כמו שצריך. אנחנו עובדים בעבודות טובות, יש לנו רכב, יש לנו דירה ואנחנו לא מצליחים ליהנות מכלום. הכל התנקז לרגע אחד בתחנת דלק שהדליק לי נורה אדומה כמו שהיא לא דלקה בחיים. תוך שאני ממהר בדרך ליום רגיל בעבודה נדלקה לי נורת הדלק.
נכנסתי לתחנת הדלק כדי לתדלק. העברתי את כרטיס האשראי – סירוב. כרטיס נוסף – סירוב.
אני מבין שאני בחריגה מהמסגרת. הכרטיס השלישי והאחרון. אני מרים עיניים לשמיים, מתפלל – סירוב.
חטפתי את הכאפה של החיים שלי, באותו רגע החלטתי שזהו.
הבנת?
אני יודע איך זה לחיות את החיים "הממוצעים". החיים שבהם כסף הוא מילה גסה או אובססיה מתמדת.
בשנת 2014 החלטנו שדי! היה לנו מספיק. הגיע הזמן לשינוי.
שילמנו חובות של 163,000 ש"ח בתוך 23 חודשים בלבד ועם הכנסה ממוצעת וזה הציב אותנו בדרך לביטחון פיננסי מוחלט שממשיך איתנו עד עצם היום הזה. על ידי שינוי ההתנהלות וההרגלים שלנו, שינינו את חיינו.
מאז, הקדשתי את כל כולי ללימוד מקצועי של כלכלת המשפחה ותכנון פיננסי. מאז עזרתי לאלפי משפחות לא לחוות שוב את הלחץ שאני חוויתי ולייצר צמיחה כלכלית.
